פציעות בלתי נמנעות- האמנם?

פציעות הספורט ה"בלתי נמנעות" – האמנם בלתי נמנעות?

"אתה מתאמן יותר מידי!" "תפסיק לרוץ כל כך הרבה ולא יכאב לך" "אל תשחה בסגנון חתירה. אולי תשחה חזה וזה יעבור"ללא ספק, כל מי שעוסק בספורט ,שמע משהו בסגנון התשובות שצוטטו למעלה. הבעיה הינה כפולה.
ראשית, כל מי שנדבק בחיידק הספורט יודע שיעוץ כגון: לייעץ "אל תרוץ" לא בא בחשבון והוא בקטגוריית העצה למשתעל "אל תנשום וזה יעבור" או עצת "תעבור לשחיית חזה" לשחיין שסגנונו חתירה. או שמא "תעבור לנגן בחליל" לאומן הגיטרה.

עבור ספורטאי, זהו הסגנון בו הוא שולט ובו הוא רוצה להמשיך ולהתאמן. שנית, הבעייתיות המשמעותית יותר בתשובה הנ"ל, היא שמנוחה לא תמיד תפתור את הבעייה. אמנם בזמן המנוחה לא יופיעו כאבים, אולם עם החזרה לאימונים הסדירים, הכאבים ישובו ויציקו.

מהו אם כן המתכון להיפטר מהכאב הכרוני?

כזכור, פציעות הספורט הכרוניות הן טראומה חוזרת של הרקמה וקרעים מיקרוסקופים של הרקמה באופן שהגוף לא מצליח לרפא באופן מיטבי.

הגוף מגיב ביצירת רקמה דלקתית/צלקתית המתאפיינת בתפקוד לקוי; כאב כרוני המתבטא כ"דלקת"; ורגישות יתר לפציעות חוזרות (לצורך הרחבה ניתן לקרוא באתר תחת הכותרת פציעות ספורט כרוניות).

הגורמים לטראומה מיקרוסקופית ברקמה מגוונים ובאופן כללי מתחלקים למספר קבוצות:

מעבר לכך ישנם הליקויים הגרמיים אשר יתכן ומצריכים טיפול ניתוחי שכעת הזמן המתאים לבצעו. באותו אופן, ניתן לעבור ולחדד שוב את חשיבות תוכנית האימונים המתאימה: האם האימון מותאם לתחרות לקראתה מתאמנים? האם מותאם ליכולות המתאמן? האם חברי הקבוצה נמצאים באותה רמה? האם יתכן והמתאמן מעמיס על גופו עומסים שאינו מורגל להם בשל הרצון להתאמן ברמה של שאר חברי הקבוצה? האם סגנון הרכיבה/ריצה/שחייה נכונים ומתאים לקראת התחרות אליה ניגשים? וכו´ וכמובן, מעבר על הציוד המשמש אותנו נאמנה לאורך השנה.

אף אחד לא אוהב להחליף ציוד במהלך ההכנות המתקדמות לתחרות ולהתנסות בציוד חדש קרוב לתחרות אולם כעת ניתן לבדוק שנית: האם נעלי הספורט מתאימות למבנה כף הרגל? האם התבלו או נשחקו? אולי יש צורך בהתאמת מידרסים ומאיזה סוג? האם גובה מבנה ומרכיבי האופניים תואמים את צרכי ומבנה הגוף? האם כפות השחייה הן הגורמות לכאבי הכתף? ועוד שאלות המועלות כגורמים אפשריים לפציעת הספורט הנמשכת כבר תקופה ארוכה.

לסיכום, פציעות הספורט הכרוניות מהוות אומנם חלק בלתי נפרד מתהליך האימונים וההכנה לקראת מיצוי היכולות שלנו והעלאה תמידית של רף הדרישות מהגוף שלנו בעזרת העמסה הולכת וגוברת. אולם הבנה נכונה של הגורמים המשפיעים על התפתחות פציעות ספורט, יכולה להקטין באופן משמעותי את היקף ומשך הסבל מהנזק המתמשך העובר על הרקמה העומדת תחת העומס.

• גורמים אנטומים במבנה הגוף של הספורטאי • גורמים הנובעים מתוכנית האימונים של הספורטאי • גורמים אשר מקורם בציוד לצורך טיפול נכון בפציעת הספורט ומניעת הפציעה הבאה יש לאבחן את הגורם העיקרי המשפיע על היווצרות הפציעה ולטפל ישירות בגורם.

בתקופה האחרונה סיימנו כולנו עונת אימונים ותחרויות ממושכת ורציפה. במהלכה, גם כאשר סבלנו מפציעה זו או אחרת, בדר"כ בחרנו בפתרונות המהירים והנוחים אשר יאפשרו לנו לחזור להתאמן ולהתחרות בהקדם הניתן. זו היתה הבחירה גם אם המחיר היה טיפול סימפטומטי בכאב בלבד מבלי לטפל בגורם לכאב.

כעת, בסוף תקופת הפגרה ועם כניסתנו לתקופת הבנייה לקראת עונת האימונים החדשה, אין תקופה מתאימה יותר לעצור ולבחון את הפציעות או הכאבים הכרוניים אותם אנו "סוחבים" מהעונה הקודמת ולטפל בגורם באופן הנכון והמקצועי.

לא זה המקום להרחיב בעניין הגורמים האנטומים אולם ניתן רק להזכיר על קצה המזלג מספר דוגמאות ממבנה אנטומי היכולים להוות גורם לפציעה הכרונית. למשל, קיצור מולד או נרכש של גיד האכילס אשר יכול להוות סיבה מכרעת בהתפתחות מספר פציעות בגפיים התחתונות, מתח מוגבר ב (ITB (ileotibial band כגורם לITBS, חולשת שרירי בטן וגב תחתון כגורמים לכאבי גב תחתון או הגבלה ברוטציה פנימית של הכתף כגורם לכאבי כתף כרוניים אצל שחיינים.

אובחן קרע במניסקוס- הטיפול המומלץ:

ברוב המקרים הניתוח שיוצע יהיה הטרייה (חיתוך/שיוף) של שולי הקרע והפיכתו מקרע לא יציב הגודם דלקת וכאב ליציב ובעל שוליים חלקים של גבול המניסקוס.

בחלק מהמקרים ובשקלול מספר רב של גורמים רפואיים הן במניסקוס עצמו ובצורת הקרע והן במטופל (גיל, עיסוק וכדו´) הטיפול שיוצע יהיה תפירת המניסקוס בטכניקות ניתוחיות שונות (תפירה בעזרת עוגנים/תפרים בטכניקות: ALL INSIDE /INSIDE OUT/ OUTSIDE IN) לאחר הניתוח יש להתחיל בהקדם טיפול פיזיותרפי /משקם לצורך חזרה מהירה לתפקוד מלא ספורטיבי/עצמאי.

בכל המקרים ובכל סוגי הטיפול יש להמשיך ולעקוב אחר המטופל עד חזרה מלאה לתפקוד הרצוי.

כאשר אנו באים לדון ולהמליץ על הטיפול המתאים בקרע מניסקוס יש לקחת בחשבון מספר רב של גורמים, ובתוכם- גילו של המטופל ואופן החבלה, דהיינו טראומטי לעומת שחיקתי. מה התסמינים של הקרע- החל מקרע שאינו סימפטומטי (ללא תסמינים) וכלה בקרע המתבטא בנעילה מכאנית של הברך, דבר המחייב ניתוח בהקדם.

מה היתה התגובה לטיפולים עד כה, האם בוצע קורס טיפול פיזיותרפי וכדו´מה הציפיות התפקודיות מהברך, האם מדובר על חזרה לספורט, לתפקיד משרדי. בנוסף, ישנם עוד גורמים רבים החוברים לתמונה שלמה המשפיעה על ההמלצות הטיפוליות.

הטיפול יכול להיות שמרני- פיזיותרפיה, תרופות מפחיתות כאב ותסמינים דלקתיים וזריקות תוך מפרקיות. במקרים רבים הטיפול בקרע מניסקוס יהיה ניתוחי- ארטרוסקופי בדר"כ.

צרו קשר עם ד"ר סגל!

מרפאות מומחים אלישע, בית חולים אלישע – מרכז הכרמל – חיפה  073-7028799 | מרב מרפאת מומחים, הדקל 1 – רמת ישי 073-7028798
דילוג לתוכן